בן משפחה או מכר נפטר והפכתם ליורשיו. זה יכול להיעשות כי המנוח הותיר אחריו צוואה או שלא הותיר כזו, אולם חוק הירושה קובע שאתם יורשיו. אז אמנם יש לכם צו ירושה או צו קיום צוואה שמוכיח זאת, אבל מה בעצם ירשתם? קיימים מקרים בהם יורשים לא יזכו לקבל את הרכוש שלטענתם היה חלק מהעיזבון של המנוח, ואם זה קורה יש דרך משפטית להתמודד עם הסיטואציה הזו.
על מנת להבין מהי תביעה להיקף גדרי העיזבון ובמה זה כרוך, גיבשנו מדריך באמצעות עו"ד ומגשר ארתור שני, ועו"ד ומגשרת רונית א' זיסמן, ממשרד עו"ד ארתור שני ושות', שמתמחים בדיני משפחה, העברה בין-דורית וניהול הון משפחתי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כשאדם נפטר הוא יכול להותיר צוואה, ויכול שלא. מה קורה בשני המקרים?
רכוש של אדם שהולך לעולמו אינו נותר ללא בעלים. ההגנה על רכושו של נפטר נפרשת באמצעות סעיף 1 לחוק הירושה אשר קובע: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". כלומר, הרכוש של הנפטר עובר ליורשיו. ומכאן יש לבחון מי הם היורשים ומה היקף העזבון. יורשים יכולים להיות מי שהנפטר קבע מראש בצוואתו. ערך הנפטר צוואה לפני מותו, יש לו את הזכות המלאה לקבוע מי יהיו יורשיו (לאו דווקא בת/בן זוג או ילדים). לא ערך הנפטר צוואה לפני מותו, יחולו הוראות חוק הירושה כברירת מחדל ועל פי מעגלים של קשרי דם. אם הניח הנפטר בן זוג וילדים, מתחלק העיזבון מחצית לבן הזוג ומחצית לילדים. אם הניח רק ילדים, עיזבונו מתחלק ביניהם בחלקים שווים, ואם לא הניח ילדים, מתחיל מסע התחקות אחר מעגלי הדם, כאמור, ראשית הורי הנפטר, צאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם וכיו"ב.
כשיש צוואה ניתן צו קיום צוואה על ידי רשם הירושה. בהיעדר צוואה ניתן צו ירושה על פי דין המונה את יורשיו של הנפטר, לפי חוק הירושה. בשני המקרים נדרשת הגשת בקשה לרשם הירושה - במקרה של צוואה, בקשה לקיום צוואה, במקרה של ירושה על פי דין - בקשה לצו ירושה.
האם ייתכן מצב בו המנוח ציווה ליורשים רכוש, אולם אין כבר רכוש לחלק, או יש פחות ממה שהיה?
עו"ד ארתור שני מסביר כי "בהחלט ייתכן שיורשיו של נפטר, בין אם הם יורשים על פי צוואתו ובין אם הם יורשים על פי דין, יגלו שלמעשה אין בעיזבון (ברכוש) שהותיר הנפטר נכסים, או שנגרעו מתוך העיזבון נכסים. מציאות שעלולה להיווצר אם הנפטר העניק בחייו מתנות גדולות, לרבות נכסי מקרקעין, ובכך התערטל, עוד בחייו, מעיקר רכושו ובמותו לא נותר הרבה בעיזבונו". הענקת המתנות היא לעיתים רצונית, לאחר שיקול דעת וכשהנפטר כשיר משפטית ומסוגל להחליט שכך הוא אכן מעוניין לפעול. במקרה כזה, אמנם לא יהיה הרבה בעיזבון, אולם לאיש אין זכות מובטחת לרשת ואף אם נכתבה צוואה, היא ממילא מתייחסת למה שיישאר אחרי מות המצווה. "הקושי הוא בנסיבות בהן הענקת המתנות אינה רצונית", מסבירה עו"ד רונית א' זיסמן. כלומר, היא התרחשה בעת שהמצווה היה חולה, דמנטי, תלוי במקבל המתנה וכד', ולא היה מסוגל להבין את מהות פעולת הענקת המתנה, ולמעשה אלמלא היה במצב קשה זה ככל הנראה לא היה פועל בדרך זו.
ייתכן גם, שאף אם קיימת צוואה, היא מנוסחת באופן שאינו מתייחס לכלל הרכוש שהיה למצווה. בטעות נשמט מתוך הצוואה רכוש שיש למצווה. במקרה זה, היורשים על פי הצוואה ירשו רק את מה שנכלל בצוואה. ואילו הרכוש שלא נכלל בה - אותו ירשו יורשיו על פי דין (חוק הירושה) של הנפטר.
גם כאן, מבחינת היורשים על פי הצוואה, למעשה יש לחלק פחות ממה שכולל סך כול העיזבון. מקרה אחר הוא זה שהנפטר היה בקשר זוגי, שבמהותו יוצר גם קשר רכושי בינו לבין בן/בת הזוג. האחרון יכול לאתגר את העיזבון, את היקפו, ולטעון שמה שהנפטר יכול להוריש זה רק את חלקו (מחצית) בסך הרכוש של בן/בת הזוג שנותר בחיים יש את הזכות במחצית האחרת.
לאן מגישים תביעה להיקף גדרי העיזבון, מה נדרש לעשות כדי להכינה ומה העלויות?
תביעה לקביעת היקף גדרי העיזבון מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט ובייצוג משפטי, ועל כן יש לקחת בחשבון גם את עלות שכר טרחת עורך הדין המייצג. כמו כן, ככל תביעה בערכאה זו, יש לצרף אליה את כל המסמכים והאסמכתאות שברשות התובע, ואשר יש בהם להוכיח את תביעתו. למשל, מסמכים רפואיים, אם הטענה היא שהגריעה מעיזבון הנפטר נעשתה שלא על דעתו ובעת שלא היה כשיר משפטית. בית המשפט יכול להורות על גילוי מסמכים רפואיים נוספים, אם הדבר מתבקש, ולמנות מומחה שמסמכים אלה יונחו בפניו על מנת שיגיש חוות דעתו באשר למצבו של הנפטר במועד שביצע, לכאורה, בחייו, פעולות שבמהותן גרעו נכסים מעיזבונו.
מומחה יכול להיות אקטואר שיאמוד את היקף הרכוש המשותף לנפטר ולבן/בת זוג. שכר טרחת המומחים משולם לעיתים, תחילה, על ידי הצד שמבקש את מינויים, ובהמשך ובהתאם להכרעת הדין מוטל גם על הצד שכנגד תשלום מחצית הוצאות אלה. לעיתים מוטלות הוצאות אלה מלכתחילה על שני הצדדים.
קרובת משפחה הלכה לעולמה ובצוואה הורישה לכם את רכושה, האם ייתכן שלא תקבלו את כל הרכוש?
לצורך המחשה ניקח מקרה בו דוד עבד כל חייו בבית דפוס השלו. עסק מצליח מאוד שפרנס היטב את משפחתו. דוד שמע שחשוב לעשות צוואה, ככה, הוא הבין, הוא יוכל לדאוג לאשתו היקרה ריבה, שתזדקן בכבוד ואחרי שריבה תאריך ימים, ירשו אותה שלושת בניו בחלקים שווים.
דוד קבע עם עורך דין, לקח את ריבה לפגישה והם חתמו על צוואה. שנים לאחר מכן דוד הלך לעולמו. ריבה ירשה את בית הדפוס ואת הבית הפרטי שהיה בית המגורים של בני הזוג ואת שלושת הדירות שדוד קנה והשכירות שהניבו אפשרו לו ולריבה שלו חיים טובים. כמה שנים אחר כך, נפטרה ריבה. ניתן צו קיום צוואתה ושם, שלושת הבנים הם היורשים, בחלקים שווים. שליש לכל אחד מהם. יוסי, הבכור, רצה להעביר את הבית והדירות על שמו ועל שם אחיו, כמו שציוותה אמא שלהם. אבל, הסתבר, שגם הבית וגם הדירות רשומים על שם דניאל, אחיו האמצעי ועל שמו בלבד. מבירור שעשה יוסי, הסתבר לו, שדניאל קיבל מריבה את הבית והדירות במתנה, עוד כשהייתה בחיים. ריבה מכרה בחייה את בית הדפוס, ובעצם, חוץ מכמה עשרות אלפי שקלים בחשבון הבנק שלה, אין בעיזבונה דבר.
המציאות היא שהצוואה שריבה ובעלה דוד ערכו אצל עורך דין, ברצון חופשי ובהבנה מלאה, היא שהוגשה לקיום. כלומר, אין כאן מצב של התנגדות לצוואה, כי האח דניאל השפיע השפעה בלתי הוגנת על ריבה, ולכן היא ערכה צוואה אחרת שהוא היורש היחיד בה. מה שהאחים של דניאל יטענו הוא כי ריקון רכושה של ריבה התרחש עוד בחייה, וכך צו קיום הצוואה שמחזיקים יוסי הבכור ואיציק בן הזקונים הוא למעשה קליפה ריקה, כל מה שהם יקבלו מתוך הרכוש שהיה להוריהם הוא הכספים בחשבון הבנק. אלה המקרים בהם נדרש הליך משפטי של דרישה להשבת הרכוש לעיזבון של המצווה, ולקבוע מה צריך להיכלל בעיזבון.
כלומר, האחים יוסי ואיציק יכולים להגיש תביעה כנגד אחיהם דניאל בטענה שעסקאות המתנה, לכאורה, שנעשו על ידי אימם ריבה לטובתו לא היו מתקיימות לו הייתה ריבה כשרה משפטית לערוך אותן. הם יטענו כי מצבה הבריאותי והקוגניטיבי הידרדר מאוד אחרי מותו של בעלה, ועוד. יהיה עליהם גם לצרף מסמכים רפואיים לתביעתם על מנת להוכיח טענתם באשר למצבה של אימם כאשר הייתה בחיים בזמן שהעניקה מתנה לאחיהם הצעיר. הדרישה של השניים היא למעשה כי דניאל יחזיר את "המתנות" שקיבל לעיזבונה של אמו.
אם בית משפט יכריע כי המתנות יוחזרו לעיזבון של ריבה, הוא יחולק עם מלוא הרכוש לשלושת הבנים על פי צוואתה. כמובן, שבית משפט יכול לדחות את בקשת האחים אם לא הוכיחו טענתם ודניאל יוותר עם המתנות שקיבל מאימו עוד בחייה.
דוגמא למקרה אחר היא מקרה בו אדם היה בזוגיות פרק ב' במשך שני עשורים, וערך צוואה שנים רבות לפני שהכיר את בת הזוג (פרק ב'), ובה הוריש לילדיו בחלקים שווים את רכושו. לאחר מותו הגישו ילדיו את צוואתו לקיום. בת הזוג מתנגדת. הטענה שלה היא שמה שמגיע לילדי בן זוגה הוא רק חלקו ברכוש המשותף לה ולו. כלומר מחצית. המחצית האחרת היא רכושה שלה מתוך העובדה שבני הזוג היו ידועים בציבור במשך שנים ארוכות. איך נדע מה היקף העיזבון של המנוח? גם במקרה זה תביעה להגדרת גדרי העיזבון היא הדרך להתחקות אחר הדברים ולקבוע מהו הרכוש שיגיע בסופו של יום אל ילדי המנוח, יורשיו על פי צוואתו.
בית המשפט יברר במקרה זה את הרכוש שהיה לכל אחד מבני הזוג לפני הקשר שלהם. איך התנהלו בזמן הקשר, האם חיו בשיתוף כלכלי או לא. כיצד מתייחסת בת הזוג לרכוש שלה, האם הוא משותף עם המנוח או לא. הכרעה בשאלות אלה תקבע את גדרי העיזבון של המנוח ומתוך כך את הרכוש שזכאים ילדיו לרשת.
